<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ג'</h1>
<h2>דף לד.</h2>
בפרק אין מעמידין פסקינן הילכתא מתענין לשעות ואם השלים מתפלל תפילת תענית, ופירש רבינו שלמה כגון שקבל עליו תענית משש שעות ולמעלה, שהרי כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית (תענית י"ב א'), אמנם לא אכל בשש שעות ראשונות אבל לא לשם תענית נתכוון, וכן היא בהדיא בפרק קמא דתענית (שם) והא דאמר שמואל (שם) כל תענית שלא קבלו עליו מבעוד יום לא שמיה תענית ואי יתיב דמי למפוחא דמלי זיקא יש לפרש כגון דאמר מאתמול שאם לא יאכל למחר עד חצות יהא בתענית עד שתחשך. אי נמי יש לפרש דשמואל מיירי באדם שנדר להתענות יום אחד ולא ברר באיזה יום וכשבא יום אחד להתענות אם לא קבלו מאתמול אינו יוצא בה ידי נדרו (הגמ"י תעניות פ"א אות כ' בשם התו' שם) ומעשה באחד שעשה כמה תעניות ולא קבלם מאתמול ואמר רבינו יעקב שלא הפסיד תעניותיו (עי' תו' שם). וגרסינן בפרק קמא דתענית (שם) מאימתי מקבלה רב אמר במנחה, ושמואל אמר בתפילת המנחה פירוש (עפ"י רש"י) שיאמר עניני בתעניתי שאעשה למחר, ואמר רב יוסף כוותיה דשמואל מסתברא. ובירושלמי דנדרים (דף כ"ו ב') לקח שיטה אחרת דגרסינן שם מדרבי יוחנן ומדרבי יונה ומדרב למדנו שמתענין לשעות, דרבי יוחנן אמר הריני בתענית עד שאסיים פרקי עד שאסיים פרשתי, ורבי יונה הלך לצור ושמע שנפטר בנו של רבי יוסי (הגלילי) אע"ג דאכל גובנא ושתה מיא אסקיה בצום כל ההוא יומא, ורב אמר לווה אדם תעניתו ופורע.
